סחלבים וכיצד נטפל בהם

הסחלב – היהלום שבכתר בין צמחי הנוי

משפחת הסחלבים Orchidacena  הינה המשפחה הגדולה והעשירה בממלכת הצמחים בצורת פרחיה, יופיים וגיוונם מספרם של מיני הסחלבים הידועים נע בין 25,000-30,000, צבעיהם פרוסים על כל גווני הקשת  וצורתם רבגונית. יופיו, חושניותו ומחירו היקר הפכוהו ליהלום שבכתר בין צמחי הנוי. מסיבות שונות, הסחלב נתפס כצמח קשה לגידול, אולם האמת היא שגידול הסחלבים אינו תחביב השמור רק למשוגעים לדבר. הסחלבים אינם מפונקים או בעיתיים, הם פשוט שונים וכל שצריך זה ידע, על מנת לגדלם ולהפריחם.

תנאי גידול:

אוורור - מרבית הסחלבים שאנו מגדלים בבית הינם אפיפיטים כלומר גדלים בבית גידולם הטבעי על עצים כך ששורשיהם חשופים לאוויר, לפיכך חייב הסחלב להיות בתוך מצע גידול מאוורר כמו טוף, כבול, פתיתי קוקוס ועוד. ככל שהמצע יהיה יותר דחוס, יהיה פחות אוורור דבר שעלול לגרום לריקבון השורשים ולהיחלשות של הצמח.

מים – איכות המים לסחלב היא קריטית משום שהסחלב רגיש מאוד למלחים במים, ולכן מומלץ להשקותו במי גשם בחורף, מי מזגן בקיץ או במי ברז. אין להשתמש במים מזוקקים הנמכרים בבתי המרקחת. 

השקיה – הסחלב זקוק לכמות מים רבה בעת הגדילה, ולכמות פחותה בתקופת הגידול האיטי, או התרדמה.  על מנת לקבוע אם המצע בעציץ לח דיו יש לבודקו על ידי תחיבת אצבע לעומק של 5ס"מ בתוך המצע ואם המצע עדיין לח – אין להשקות. אם אתם מתלבטים אל תשקו ובדקו שוב למחרת.

השקיית יתר פוגעת בשורשי הסחלב ולכן אין להציב תחתית (צלחת) מתחת לעציץ על מנת שלא יצטברו מים בתחתית העציץ. סחלבים שמונחים בכלי ללא נקב יש להשקות מחוץ לכלי זה, ולהשיבם לכלי אחרי שהמים נגרו ממכל הפלסטיק.

השקיית סחלב הגדל בבית תיעשה בשעות הבוקר, בתוך הכיור, מלמעלה עד שהמים יוצאים מתחת העציץ.        

דישון – סחלבים גדלים ופורחים עם מעט מאוד דשן ומסוגלים גם בלעדיו. במידה ומדשנים אזי במינון נמוך (המינון המומלץ משתנה מיצרן ליצרן, אולם המינון המקובל הוא 1/4 כפית דשן לליטר מים).

קרינה – חשוב מאוד שהסחלב יהיה במקום מואר היטב בבית ללא קרינת שמש ישירה. קרינה פחותה מידי תגרום לכך שהעלים יהיו חסרי ברק ומספר הפרחים יהיה מועט אם בכלל. כמות אור רבה מידי תגרום להשחרת העלים ונשירתם.